מניין באמצעות וידיאו

שאלה

האם ניתן לקיים מניין באמצעות יישומון (אפליקציית) וידאו צ'אט?

תשובה

בעולם המודרני כולם נוסעים ותרים בארץ, ולעיתים גם בעולם הגדול. לא אחת אנחנו מגיעים למקום שבו אין מניין יהודים לתפילה. האם נוכל להשתמש בטכנולוגיה המודרנית ולהרגיש כאילו אנחנו ביחד ולהתוועד לתפילה במניין? מה קורה כאשר יש מניין, אך אני הוא היחיד הנמצא רחוק? האם אוכל, לפחות, באופן זה להצטרף? האם אצא ידי חובת קריאת מגילה? האם אוכל כך לסיים מסכת ולהיפטר מתענית בכורות?

עשרה מישראל שמתכנסים יחד לעבודת ה', שכינה שורה ביניהם,[1] עד כדי כך שהתנו חז"ל שכמה דברים מיוחדים במעלתם לא ייאמרו אלא בעשרה מישראל, ומהם קדיש וקדושה, 'ברכו', נשיאת כפיים וקריאת התורה ועוד.[2] ה'שלחן ערוך'[3] קובע כי 'צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם', עד כדי כך שאפילו אם 'קצת העשרה בבית הכנסת וקצתם בעזרה אינם מצטרפין'.[4] אם כן, קל וחומר כאשר כל אחד נמצא במקום אחר ברחבי הארץ או העולם, אין מה שמצרפן להיות 'מנין', שֶם של אגודה. אומנם כאשר ניתן לראות זה את זה, אף אם יהיה בחדר אחר לגמרי, נחשבים כמצטרפים.[5] אם כן, אולי נאמר שביישומון המאפשר לראות האחד את חברו, בוודאי אם רואה את כולם, יש מקום לומר שמצטרפים למניין.

אך לא כך הם פני הדברים, וזאת בהתבססי על שתי הלכות. האחת היא כי מעלת תפילה בציבור גדולה היא מההצטרפות לאמירת דברים שבקדושה.[6] האחרת היא דברי ה'שלחן ערוך'[7] שאם 'היו עשרה במקום אחד ואומרים קדיש וקדושה, אפילו מי שאינו עמהם יכול לענות', היינו להצטרף למניין לאמירת קדיש וכד' ואפילו נמצא במרחק, אך זאת בתנאי שבמקום אחד יש מניין מתפללים.

אין גבול למרחק שבו יכול להימצא האדם ועדיין יוכל להצטרף למניין, מעבר לכך שעליו לשמוע את שליח הציבור. השומע דרך מכשיר סלולרי אינו שומע את קולו המקורי של האדם אלא רק את חיקויו באמצעות המכשיר האלקטרוני. לפיכך נחלקו הפוסקים אם יוצאים בכך ידי חובה אם לאו. אדם המאושפז בבית חולים ואין לו יין להבדלה, עליו לשמוע הבדלה דרך הטלפון;[8] אדם שאין לו מגילת קלף כשרה בפורים, ראוי שישתדל לשמוע דרך הטלפון, אף שלברך לא יוכל,[9] ויוצא בכך ידי חובתו בדיעבד, לדעת הרב משה פיינשטיין. אך הרב עובדיה יוסף חלק על כך,[10] ולדעתו אינו יוצא ידי חובה כלל. אף ביחס לעניית אמן, יש מקום לומר שיענה, כי סוף סוף שמע ברכה.[11] מאידך גיסא אם מרגע הברכה ועד לשמיעתה חלפו שניות מספר (יותר מ'תוך כדי דיבור', כ-3 שניות) כגון בשידור לוויין או בשיחה מחו"ל, ייתכן שלא יוכל לענות אמן, משום ספק 'אמן יתומה' (אמירת אמן הנאמרת ללא שמיעת הברכה המחייבת). הרש"ז אוירבך החמיר בסוגיה זו בשני חלקיה, ולדעתו לא יוצאים בכך ידי חובה, ואין לענות אמן כלל.

אומנם תענית בכורות בערב פסח, שהיום נהוג 'לפדותה' בהצטרפות לסיום מסכת, פשוט שניתן לעשותה ממרחק כאשר אין אפשרות אחרת,[12] משום שעיקרה הוא מנהג קל. אם כן כאשר ניתן לראות ולחוות טוב יותר את אשר נעשה ובכך להשתתף בשמחת המסיימים, בוודאי נכון לעשות כך.

סיכומו של דבר, לא ניתן להצטרף למניין בצ'אט, אך אפשר גם אפשר, בהיעדר אפשרות אחרת, לשמוע הבדלה או מקרא מגילה ללא עניית אמן, וכן להשתתף ממרחק ב'סיום מסכת'.

 

[1].     ברכות ו ע"א.

[2].     משנה וגמרא מגילה כג ע"ב.

[3].     שו"ע, או"ח סי' נה סעי' יג.

[4].     שם, סעי' יח.

[5].     שו"ע שם, סעי' יד.

[6].     אגרות משה א, סי' כח.

[7].     שו"ע, שם סעי' כ.

[8].     אג"מ ד, סי' צא.

[9].     אג"מ ב, סי' קח.

[10].   יחווה דעת, ח"ג סי' כד.

[11].   יחו"ד, שם.

[12].   הרש"ז אוירבך בהגדתו, עמ' 284.

הרב מנחם פרל |