שאלות בהלכות תפילה

שאלה

שלום וברכה יש לי כמה שאלות בהלכות תפילה לנשים (ספרדיות) 1.אם יש לי זמן קצר עד שהציבור יגיע לתפילת העמידה, אני אדלג על כמה קטעים בשביל להגיד "ברוך... גאל ישראל" ביחד עם הציבור? ( או שאני אומרת את כל התפילה בשלמות וב ביחידות?) 2. אם יש לי קצת זמן עד לסוף זמח תפילה כדי שאוכל להגיד שם ה' בברכות ק"ש, עדיף לי להגיד את ברכות ק"ש במלואן והעמידה ואחכ להשלים את שאר התפילה? (ואם כך, אוכל להגיד את כל התפילה שלא אמרתי?) 3. אם לוקח לי יותר זמן בעמידה מהציבור כי אני רוצה להתפלל יותר לאט ובכוונה, אז אני מפסידה קצת מחזרת הש"ץ ומהקדושה. זה נגום לנהוג ככה או שעדיף למהר יותר בעמידה ולא לעשות ככ כוונה מלהפסיד קדושה? 4. אם אמרתי את היהיו לרצון הראשון אני יכולה לפסוע רק פסיעה אחת אחורה (ז"א, רגל אחת אחורה ורגל שניה מצטרפת לידה) ואז אני אוכל לענות על הכל( ברוך הוא וברוך שמו; אמן וקדושה מהחזרה)? וכשאגמיר את האלוקי נצור וההוספות שלי, (תפילות אישיות) ויהיו לרצון אחרון, אגמור עם הפסיעות, עושה שלום וכו'?

תשובה

ב"ה

לכבוד

הגב' רבקה נאצר

שלום וברכה

ראשית, סליחה על האיחור במתן התשובה, ויישר כח על השאלות המחכימות.

בוודאי שיש מעלה לתפילה בציבור, ולכן אעדיף שתאמרי חלקים מהתפילה בדילוג בכדי להתפלל בציבור. ועדיף אם אפשר לפחות לומר "ברוך שאמר" "אשרי" ו"ישתבח", ואח"כ להמשיך בברכות קריאת שמע, שאם לא כן לא תוכלי אחרי התפילה להשלים את "ברוך שאמר" ו"ישתבח" אלא לומר את פסוקי דזמרה לבד. כי "ברוך שאמר" ו"ישתבח" זה ברכות שלפני ואחרי פסוקי דזמרה, רק אם אומרים אותם לפני התפילה.

כנ"ל רצוי לומר את ברכות קריאת שמע לפני סוף זמן תפילה, כי לדעת הרבה פוסקים אי אפשר לאומרם אח"כ וכפי שגם פסק השו"ע. אמנם יש הסוברים שניתן לאומרם עד חצות היום, אך רצוי לא להכנס לספק ולכן עדיף לדלג כפי שאמרנו לעיל.

אכן מעיקר הדין מי שחייב בתפילה בציבור, רצוי שיסיים לפני שהגיע השליח ציבור לקדושה, אמנם יש מן האחרונים שמתירים להאריך בתפילה גם כשאדם לא יספיק להגיע לקדושה. אבל נשים אינן מצוות בתפילה בציבור, ואף שבכל דורות ישראל נשים צדקניות השתדלו לבוא ולהתפלל בציבור מתוך מעלתם הגדולה, אך כיוון שכך נראה בפשטות שאם הן רוצות להאריך ולכוון יותר בתפילת הלחש שלהן הן אינן חייבות להזדרדז בתפילתן רק בכדי לשמוע את השליח ציבור.  

לגבי עניית קדיש קדושה וברכו, ניתן לענות אחרי ה"יהיו לרצון" הראשון, גם אם לא פוסעים אפילו פסיעה אחת. 


בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב


הרב אהוד אחיטוב | ה' חשון תש"פ 14:13